Get Adobe Flash player

גייזי: "לא תרצח"

למה יצחק שמיר רצח את אליהו גלעדי חברו המתחרה על הנהגת הלח"י  ?

 אם  יש דברים המקודשים בעיניך שמצדיקים רצח בדם קר –אתה לא באמת מתנגד לרצחנות ולטרור !   ג.

בספטמבר 1942 נמלט שמיר מהכלא בלוויית חבר הלח"י אליהו גלעדי. מחוץ לכלא הצטרפו השניים לקבוצת הנהגה קולקטיבית של הלח"י, שהחליפה את אברהם שטרן (יאיר), שחוסל בידי הבריטים. בהנהגה זו התבלט גלעדי בקו קיצוני. גלעדי נהרג בידי ארגון הלח"י בפקודתו של שמיר במועד לא ידוע בשנת 1943, על רקע חילוקי הדעות בינו לשאר הנהגת הארגון.‏‏[2]  

לדעת חוקר הלח"י יוסף הלר הייתה המגרעת הגדולה של גלעדי אי יכולתו לקבל מרות. לדבריו, באביב 1943 החל גלעדי להתמודד מול שמיר על הנהגת הלח"י. שמיר רצה להפעיל את אנשי הלח"י במבצע תעמולה נרחב ביישוב, באימונים ובצבירת כוח עד שיתאושש הארגון ויחזור לפעילות נגד הבריטים. גלעדי לעומתו צידד במה שכינה "החרמת כספים", דהיינו מעשי שוד, פריצות וגניבות, וכן תמך בחיסול מנהיגים פוליטיים של תנועות יריבות, אנשי אצ"ל, מפקדי ההגנה וראשי מפלגות ציוניות, ואף היווה סיכון לחייו של שמיר עצמו. לשני האנשים היו תומכים וחסידים והארגון עמד בפני פילוג. לדברי הלר תלו אנשי שמיר את התאבדותו של אחד מאנשיהם ביוני 1943, בלחץ שגלעדי הפעיל עליו.

שמיר הצליח לשכנע את אנשיו כי יש לחסל את גלעדי. במועד בלתי ידוע, במחצית השנייה של 1943, הוזמן גלעדי לצפות באימוני נשק בחולות בת ים. בבואו למקום הרגו אותו חבריו והטמינו את גופתו בחולות. הגופה לא נתגלתה מעולם. (הפרשה זכתה לעיבוד טלוויזיוני בדרמה "גופה בחולות", בבימויו של ריקי שלח, ע"פ תסריט של רון פלדמן, אסי דגני ואריה קרישק. ולספר, בהוצאת "תרמיל", מאת העתונאי ברוך נאדל.)

"יצחק שמיר ואנשל שפילמן הזמינו את גלעדי לאימון נשק בחולות בת ים. זה היה בשנת 1943. כשהגיע גלעדי למקום, ירו בו השניים וקברו את גופתו בחולות. גופתו לא נתגלתה עד עצם היום הזה. לאחר ההוצאה להורג כינס שמיר את חברי הלח"י, הסביר להם את הסיבה לפעולה הקשה, וקיבל מהם החלטה רטרואקטיבית לאישור הפעולה."

רשימת חללי הלח"י  (רשום שם שאליהו גלעדי נהרג בנסיבות טראגיות, ללא פרוט כמו אצל האחרים....)

 

הבולשת חוקרת-ספרו של אלדד חרובי

מספרו של אלדד חרובי, המסתמך על מסמכי הבולשת הבריטית בארץ, עולה כי הבולשת עקבה וידעה על הנעשה בהנהגה הלאומית היהודית ובארגוני המחתרת,על האצ"ל והלח"י היא קבלה מידע בשפע ממקורות של התנועה הרביזיוניסטית....הלח"י מיסודה של קבוצת שטרן(יאיר) סומנה כמסוכנת ביותר לא רק בגלל אופייה הרצחני שקורבנותיו היו בריטים ערבים ויהודים, אלא בעיקר בגלל קשריה עם גרמניה הנאצית(מסמך שהתגלה מ-1941)ובעיקר הקשרים עם השלטונות באיטליה מתוך כוונה לשתף איתם פעולה נגד הבריטים וכש"יכבשו" את הארץ הלח"י יקבל את השלטון....הלח"י ראה בבריטים אויב גם כשהם נלחמו בנאצים ולכן שיתוף פעולה עם אויבי "האויב שלך" היה לגיטימי בעיניהם.הלח"י נוסד מפרישה מן האצ"ל  וכל מי שמאוחר יותר רצה לחזור לאצ"ל נחשב לבן מוות.בתוכנית הטלביזיה "גופה בחולות" הצדיק יצחק שמיר את מעורבותו ברצח מתחרהו על הנהגת הלח"י ,בכך שאליהו היה מסוכן ועלול היה להשתמש בנשק של רצח פוליטי......אין פה הרבה מה להוסיף על הדברים שנשמעו מפיו של איש מעורב עד מאד ברציחות פוליטיות, צריך להיזהר שמאשימים אחרים בדם על הידיים.

"יאיר" לא הסתיר את בחירתו ברציחות ,שוד ופרוטקשיין למען המטרות של הארגון , או את כוונתו לפגוע במפקדי הבולשת הבריטית, "יאיר" עם רקורד של חיסול יהודים,ערבים, ובריטים  היה איום על מפקדים בבולשת, הם ידעו שזה "הוא או הם" החיסול שלו מנקודת הראות שלהם,לא היה שונה מהחיסולים שלנו ברצועת עזה. "יאיר" היה טרוריסט שארגונו לא בחל בחיפוש קשרים עם אויבי בריטניה, עם הנאצים והאיטלקים.   האצ"ל והלח"י משכתבים את ההיסטוריה של עצמם, מה שפסול בעקרון, ובשטיפת מוח שמטביעה מיתוסים שיקריים ולא חינוכיים בציבור.

את אלדד הנחה הפרופסור יואב גלבר שנחשב למומחה בענייני המודיעין בימי המנדט. יואב איש ימין שהיה ברשימת רפול לכנסת, מעבר לכל ספק שאינו מוגדר כ-פוסטציוני,היסטוריון הוגן שלטעמי לא מסנן את המידע דרך הזדהויותיו והשקפתו.

 גייזי.