Get Adobe Flash player

עזיבת הבריטים את הארץ -הערות והארות למישדר בנושא זה --מאת ברוך תירוש

ברוך תירוש, רח' יהודה הנשיא 43 תל אביב,  6421626 03,  י"ט באדר תש"פ,  14 במרץ 2020.            

 

למכובדיי, ד"ר יצחק נוי, ופרופ. מאיר זמיר,

פרופ. מוטי גולני, וד"ר צבי גרינברג.                      עזיבת בריטניה את ארץ ישראל.

 

כמדי שבת בבוקר, האזנו בקשב לתוכנית של ד"ר יצחק נוי, והפעם בהקשר למסכת הגורלית של עזיבת בריטניה את הארץ, שאישית הייתי אני הקטן, מעורב בה כאיש פלמ"ח-פלי"ם והעפלה.   קטונתי, אך ברשותכם אתייחס למסכת האירועים שאכן התרחשו, ופחות למידע שנכתב במאוחר,  ע"י הנודעים בדבר, אולי באורח המכסה על כשליהם.

 

צודק פרופ. מאיר זמיר בתיאור המחלוקת במטות השונים בצבא הבריטי והממשלה בלונדון ושלוחיה, כפי שנתגלה ללורנס איש ערב, שטרח, מטעם המטה בקהיר, לגייס את השריף חוסיין מחצי האי ערב, למלחמה נגד טורקיה, בעוד המטה בהודו סייע לאיבן סעוד בהכנות לסילוק השריף חוסיין, וכיבוש חצי האי ערב.   זאת למרות ההבטחה להאדיר  את בני השריף חוסיין, ולהמליכם על המזרח התיכון, לאחר מיגור העותמנים.   בדיעבד, הממשלה בלונדון סיכמה את חלוקת המזרח התיכון עם צרפת, שקיבלה את החסות על לבנון וסוריה.    בכעסו, הכתיר לורנס, את האמיר פייסל למלך על סוריה, אך הוא סולק ע"י הצרפתים, והוכתר על עירק, ואיבן סעוד פלש וגירש בבושת פנים את המשפחה האשמית מחצי האי ערב, והשאר היסטוריה.

 

בינתיים, בהתאם לקטע מתוכנית סייקס-פיקו והצהרת בלפור, חולקו מרחבי האימפריה העותמנית במזרח התיכון בין לבנון וסוריה בחסות צרפת. עירק ירדן ומצרים וארץ ישראל המערבית בחסות בריטניה.   באותה העת התנגדו מטות הצבא הבריטי למהות הצהרת בלפור, מאחר והם החלו בתכנון חיזוק השליטה הבריטית ע"י העצמת הערבים באיזור.

ואכן, לאחר המרד הערבי בארץ בשנות ה-30, גברה השפעת מטות הצבא, וכדי לפייס ולקרב את הערבים, הנפיקה הממשלה הבריטית את 'הספר הלבן', ובו גזירות להגבלת ההתיישבות והעליה היהודית באורח מזוויע, שלא הובן ע"י ההנהגה הציונית.  לקראת מלחמת העולם השנייה, התגייס הישוב היהודי למאמץ המלחמתי הבריטי, למרות מועקת הגזירות; וכ-33.000 צעירים וצעירות, מרבית הצעירים בישוב,- התגייסו לצבא הבריטי.    ראוי לציין כי במחקר שבוצע לאחרונה בלונדון, התברר שמבצע 'כ"ג יורדי הסירה' תוכנן בקשר עם המטה בקהיר, בהתנגדות מסוימת של המטה בארץ, שגם לא סיפק את הנשק והציוד למבצע.   ומי יודע אם להתנגדות הזאת לא היה קשר לכשל המבצע.

 

עם התקדמות גייסות הצבא הגרמני בצפון אפריקה, בפיקודו של הגנרל ארווין רומל, הסכימו מטות הצבא לארגון  פלוגות הפלמ"ח, בכדי להתגונן מהפלישה הגרמנית.   אולם לאחר נסיגת רומל, הסתיימה ההבנה עם ה'הגנה', וחזרו הגזירות והמאבק הבריטי, נגד ההתיישבות והעליה.  נכון שהמלחמה התישה את העוצמה הכלכלית של בריטניה, אך ברור לי שעד שלהי 1947, לא התכוונו הבריטים לעזוב את הארץ, ולהגברת הקשר עם הערבים, כפי שחשף פרופ. מאיר זמיר, הם השקיעו מאמץ עילאי וסכומי עתק במאבקם כאמור בישוב היהודי ובהעפלה.   להערכתי הוחזק לשם  כך בארץ כוח של כ-100.000 חיילים מרמה גבוהה, אלפי סוכנים וצי ימי ואווירי הופעלו בארץ ובאירופה לסיכול ההעפלה, וכל ספינת מעפילים שנתגלתה, לוותה למעצרה ע"י משט של שש משחתות וספינות אחרות,    זאת לבד מהמאמץ למעצר מאות מעפילם במחנה עתלית בארץ, ולאחר מכן כשנעצרו רבבות, השקיעו הבריטים סכומי עתק בהקמת מחנות המעצר בקפריסין, וכפי שצויין הבוקר בשידור, הם העסיקו שלוש אוניות גירוש גדולות, ועשרות ספינות משמר, למאבק והעברת המעפילים.

 

באשר לעזיבת הבריטים את הארץ, למרות המידע על כך בכתובים,- לא היה סימן לרצונם לעזוב, במאבקם הנחוש, נחרץ וגם אכזרי, בישוב היהודי ובהעפלה.  חוגים שונים בארץ התגדרו במאבקם בבריטים, שלדבריהם גרם לעזיבתם. אולם לדברים אין יסוד וכלל אותו 'מרד', לא התקרב למידת פיגועי הערבים בישובים ובאוטובוסים נגדנו במשך שבוע.

הבריטים בשלהי שנות ה-40, היו מסוגלים לחסל את האצ"ל הלח"י וגם ההגנה, ולהבנתי, רק ההתנהלות הזהירה של הנהגת הישוב, ותמיכת הקונגרס בארה"ב, מנעו זאת מהם.    המשטמה לציונות, שרחש שר החוץ בווין, הובילה את הבריטים בעניינינו, מדחי לדחי, ובשיאה באכזריות מאבקם במעפילי 'יציאת אירופה, הם ניפצו את הספינה, גרמו להרג ולפציעת מעפילים, ובמקום להעברתם למעצר בקפריסין, הביאו אותם בזדון לנמל חיפה.    לכאן הוזמנו חברי וועדת האו"ם לבדיקת המצב בארץ, בכדי שייראו במו עיניהם את 'מזימות היהודים'.    מול עיני חברי הוועדה הנדהמים, וצלמי 'חדשות' מרחבי תבל,- הורדו המעפילים החבולים באלימות מהספינה, חלקם נפלו על הארץ ונשקו את האדמה, וכאמור במקום למעצר בקפריסין, הם הועלו לספינות הגירוש, להחזרה בתנאים לא אנושיים, למחנה הסגר בגרמניה.     עוד באותו ערב, פסקו חברי הוועדה, שעל בריטניה לעזוב את הארץ.   

 

                                                               בהערכה,     ברוך תירוש,     בוטרוס בפלי"ם ובהעפלה.

*מצורף העתק מכתב בוטה בנושא לרה"מ טוני בלייר.

Joomla! Debug Console

Session

Profile Information

Memory Usage

Database Queries