Get Adobe Flash player

נילי דיסקין :"זכות השיבה אל הארץ הטובה ".

 למרות הטכנולוגיה המתקדמת כל הזמן. למרות ההי-טק שפרץ מזמן את גבולות ישראל. טבע האדם לא השתנה ו"מופעים" שונים של התנהגות אנושית כזו או אחרת  חוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה . לפעמים ה"ישנים" נחשבים ל"חדשים" ע"י דורות צעירים ש"לא ידעו את יוסף" ( אני עוד זוכרת את התפעלותו של בני מאמו המאגניבה  והמעודכנת שידעה את מילות כל שירי שנות השישים שחזרו פתאום לאופנה ונדמו בעיניו לחדשים ).

 קריית - חיים של פעם העומדת לחגוג 85 בקרוב, כמו גם ה"פסאור" ( המצאה שלי המקבילה ל"פסקול") של יעל חרל"ף שדירותיה משקפות בעצם את ישראל הסבלנית , הסובלנית , המגוונת , והיפהפיה דווקא בשל גווני הקשת השונים שבה ,- ובכן כל אלה קיימים כיום יותר בזכרונות מאשר במציאות.התפתחות טכנולוגית היא דבר נהדר. היא מאפשרת חיים . למשל שמונים וחמישה אחוז ממי השתיה שלנו  כיום הם מים מותפלים. הרפואה מתקדמת בצעדי ענק. גם זה קיים ונהדר. וכן הלאה וכן הלאה.

אבל, בכל מה שקשור להתנהלות האנושית , חזרנו מאות שנים אחורנית. הטוקבק שהביע שמחה על דריסת ילדה בת שנתיים למוות בנמל תל-אביב מפני שזה אמר לגבי הפסיכופט שכתב אותו שעכשיו יש פחות שמאלנית אחת  ב"מדינת תל - אביב",- הוא רק קצה הקרחון.    כבת דור שני לניצולי שואה אני נזהרת מלהשוות  תופעות חברתיות לתקופת השואה פן אגרום לזילותה. אבל , קשה לברוח מהמחשבה שאם יש אצלינו אנשים שבשבילם בני אדם אינם  נחשבים בני אדם כל עוד תפישות עולמם ודעותיהם שונות מדעתם של הקיצוניים שקיבלו בתקופתנו כאילו "התר" להרים את ראשם החולה  ולירוק את ארסם על כל השאר- אנחנו קרובים מאי פעם לתהליכים החברתיים שהובילו לשואה.. אני אפילו לא אומרת "הדג מסריח מהראש" מפני שגם הראש הזה מזדעזע מלראות את גידולי הפרא האלה ומצליח בתהליך של הכחשה-הדחקה  לא לראות את הקשר בין התנהלותו לבין מה שקורה מסביב במישור האנושי-חברתי.    העובדה שתהליכים כאלה קורים גם במדינות אחרות, עוזרת לתהליך הכחשה/הדחקה  כזה.

היינו פעם הרבה יותר איכותיים. שאפנו גבוה , רצינו להיות "אור לגויים"  לא רק בטכנולוגיה אלא גם במוסר האנושי.   זה היה החלום שהדורות הקודמים עמלו בשבילו ומסרו את נפשם ( לפעמים גם את חייהם הפיזיים ) על הגשמתו.   שברו של החלום נראה כעור למדי.

אני חושבת שאנחנו בתקופה חשוכה. אני גם חושבת שהדורות הצעירים של היום מתחילים להבין את זה.השאלה מה יבוא קודם . החורבן או ה"שיבה" למה שעמד בבסיס הקיום שלנו כאן. אני מכירה גישות פסימיות בעניין זה. אני דווקא אופטימית.

נילי דיסקין